איומון אישי ,מאמרים , כתבות
מאמר קודם מאמר הבא
שלח לחבר   גרסת הדפסה
יציבות רגשית בהקשר קוד הקיום, היא עקרון משמעותי להתפתחות אמתית למימוש עצמי.

האדם היציב חי את עקרונות חייו ומתוכם הוא יוצר ומממש. האדם היציב אינו מושפע מהסביבה החיצונית, האדם היציב מושפע מהמחשבה הבריאה של עצמו, מהדעה הבריאה של עצמו לגבי היכולות והאפשרויות שעומדות לפניו כשהוא עומד מול החיצוני.

האדם היציב יימצא את התשובות הנכונות לו והברורות לו ולא יושפע ויפעל מתוך לא נעים לי, פחד נטישה, פחד מדחייה ועוד.

האדם היציב חי את עקרונות החיים שלו.

לדוגמא: מה הוא חופש בשבילך? אם חופש בשבילך הוא בפשטות: אני עושה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה וכמה שאני רוצה.

בשכל אני יודע מה מותר, מה אסור, מה נכון, ומה לא נכון לעשות כדי לחיות את החופש שלי ללא פגיעה בחופש של האחר ומתוך הרצון לכבד את החופש של האחר.

זאת אומרת שברור לי שאני פועל על פי חוקים מצפוניים שקיימים אצלי, חוקים פנימיים שהרגש שמוביל אותם: טוב לב ואהבה כלפי הסביבה ואין לי ספקות שאני אדם ללא כוונות רוע וזדון כלפי האחר. הכוונות שלי טובות, אני לא פוגע, לא מעליב, לא מחליש, ולא מקטין את האדם מולי. אני לא מתערב, לא מייעץ, לא יודע יותר טוב, לא מרכל, לא כופה ולא אונס את האדם מולי לעשות דבר מה ללא הרצון שלו לעשות, לא לוקח מהאחר את האחריות ולא עושה במקומו, לוקח ומחזיר לעצמי מהאחר את הפעילות שהוא הבטיח ולא עושה והיא קשורה לחופש שלי , נותן לאחר להיות ולחיות את מי ומה שהוא.

אם האחר מופיע מולי כנפגע, נעלב, מרגיש מוחלש…ועוד, עדיין אני יודע ובטוח שהכוונות שלי היו טהורות ונקיות ואני לא אחראי על הרגש של האחר שנפגע, נעלב, הרגיש דחוי, הרגיש חלש. אם האדם מולי החליט להרגיש ככה, כנראה הוא מנסה להשפיע עליי בצורה מניפולטיבית להתנהל כפי שהוא היה רוצה שאני אתנהל וזה מנוגד לחופש שלי. אדם שמתנהל בצורה כזאת מולי הוא אדם שמנסה להקטין אותי, להחליש אותי, לפגוע בי, שם את האחריות הרגשית עליי, הופך אותי למשמעותי, מתנשא, בעל שליטה על חייו…ועוד.

לסיכום: אני לא יושפע ולא אשים ספקות על עצמי מפני שהאחר שם ספקות עליי. לא הגיוני ולא נתפס שהאדם מולי ישים ספקות עליי ויירצה להמשיך בקשר איתי.

מתוך הידיעה הזאת, אם אני אחיה את החופש שלי אני אהיה מאושר, אם אני אהיה מאושר אני אביא את עצמי לידי ביטוי ואממש את הרצונות החופשיים שלי שנגזרים מתוך החופש.

האם עקרון החופש הוא ידיעה שכלית? לא!

מה בכל זאת גורם לנו כל כך לרצות את החופש הזה?

אם זאת ידיעה שכלית, זאת אומרת שזאת הייתה אמורה להיות ידיעה ברורה, נוסחתית בשכל ואין ספק שהיינו חיים אותה. בדיוק כפי שאנחנו יודעים בשכל שאנחנו צריכים לקום לעבודה, מפני שאחרת לא יהיה לנו כסף. כמו שאנחנו יודעים שאחד ועוד אחד = 2.

עקרון החופש הוא ידיעה רגשית, ולמענה אנו מנסים למצוא פתרונות דרך השכל. מנסים למצוא אין ספור פתרונות כדי לחיות את הידיעה הזאת. לדוגמא: אמרו לנו לעשות דבר מה ואנחנו לא רוצים, אבל עדיין עושים אותו, אנו נרגיש מכווצים בבטן ותהיה לנו הרגשה לא טובה. אנו נחפש פתרון להרגשה הלא טובה. יש שלל פתרונות ובדרך כלל הפתרונות שאנו נמצא הם פתרונות אשר מבוססים בדרך כלל על התמרדות, קודם כל פנימית ולאחר מכן חיצונית. התמרדות לצורך זה, היא גם התמרדות מניפולטיבית.

זאת אומרת מצאנו פתרון דרך השכל אבל רק לאחר שהרגשנו לא טוב שאנו עצמנו לא חיים את עקרון החופש כפי שאנו מרגישים שהוא צריך לבוא לידי ביטוי.

השכל של האדם הלא יציב רגשית, עסוק בלמצוא אין ספור פתרונות כדי לממש את הרגש שרוצה חופש וזאת מפני שהוא מושפע מהחיצוני שכביכול לא מאפשר לו לחיות את עקרון החופש.

מתוך זה שהשכל עסוק בלמצוא אין ספור פתרונות, האדם חי את חייו במחשבות טורדניות, מחשבות לא מקדמות, מחשבות לא יוצרות ויאשים את הסביבה החיצונית שהיא לא מאפשרת ומעכבת אותו לחיות את עקרון החופש = כל מה שאני רוצה לעשות ואני לא יכול, מפני שאני תלוי באדם או בסביבה מסוימת = מימוש הרצון שלי או הפתרון לרצון שלי נמצא ותלוי אצל או בידי אדם אחר.

פלטיאל אריה
קוד הקיום

המשך במאמר מחנך מול מודל שיעלה בקרוב לאתר.

למפגש בנושא -
http://www.ecode.co.il/coaches


מאת פלטיאל אריה
דוא"ל: shefa@shefa.be
קישור לאתר: Http://www.ecode.co.il
מאמר קודם מאמר הבא
שלח לחבר גרסת הדפסה
חזרה לעמוד